השלום: הודעה במשטרה המהווה לשון הרע אך ניתנה בתום לב- מוגנת ע"פ החוק

מבוא

1. לפניי תביעה על סך 100,000 ש"ח לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה- 1965 (להלן: "החוק").

תמצית טענות הצדדים

2. מכתב התביעה עולה, כי התובעת עבדה בעבר כפקידה בחברת כוח אדם בשם "אנשים ת.מ. שירותי כח אדם בע"מ בנצרת עילית (להלן: "החברה"). את החברה האמורה ניהל המנוח מר חנוך קושיצקי ז"ל (להלן: "חנוך"). התובעת טוענת, כי הנתבעת קיבלה מהחברה תלושי שכר פיקטיביים עבור חודשים מרץ-מאי 2002 במטרה לקבל קצבת דמי לידה במרמה.

3. התובעת טוענת, כי ביום 11.2.03, הגישה הנתבעת תביעה למוסד לביטוח לאומי לדמי לידה. לשם תמיכה בתביעתה, צירפה הנתבעת את תלושי השכר הפיקטיביים. בהסתמך על מצג השווא האמור, עמד המוסד לביטוח לאומי לשלם לנתבעת דמי לידה על סך 8,850 ש"ח. ברם, המוסד לביטוח לאומי גילה את מעשה הזיוף והעביר את תיקה של הנתבעת למשטרה.

4. התובעת טוענת, כי ביום 22.5.03 נחקרה הנתבעת במשטרה ומסיבותיה שלה מסרה עדות שקר, לפיה הרעיון להנפיק את התלושים המזויפים היה של התובעת וזאת בתמורה ל- 500 ש"ח. בשל כך הוגש כתב אישום נגד התובעת. ביום 28.9.08, לאחר ניהול הליך משפטי במשך שנתיים, בוטל כתב האישום לאחר שהמדינה חזרה בה מכתב האישום.

5. התובעת ציינה, כי טרם הגשת כתב האישום נפטר חנוך ועל כן כתב האישום הוגש נגדה ולא נגד חנוך. לטענתה, טרם פטירתו הודה חנוך במשטרה, כי הוא האחראי היחידי למעשה הזיוף. לטענתה, עסקינן באמרת נפטר בניגוד לאינטרס הממוני שלו ולפיכך עסקינן בחריג לכלל הפוסל עדות מפי השמועה.

6. לטענת התובעת, היא פוטרה מעבודתה בחודש פברואר 2002 והוחזרה בחודש ספטמבר 2002 ולפיכך, לא עבדה בחברה במועדים הרלוונטיים. לטענתה, בחודשים אפריל ומאי 2002 היא הגיעה לחברה, כטובה אישית לחנוך, וסייעה לו בהזנת נתוני שכר עבור עובדים שונים והיא לא ידעה שהנתבעת לא עבדה בחברה.

7. התובעת טוענת, כי בחודש פברואר 2003 היא מילאה עבור הנתבעת טופס תביעה לדמי לידה מהביטוח הלאומי ולטענתה עשתה כן רק לאחר שבדקה במחשב החברה את הנתונים הרלוונטיים ובהתאם להנחיות חנוך.

8. לטענת התובעת, ביום 22.6.09 נשלח לנתבעת מכתב דרישה לפיצוי התובעת עבור נזקיה, אולם הנתבעת סירבה לפצותה. התובעת טוענת, כי במהלך שנתיים לא היה בידה לעבוד לאור הרישום הפלילי שלה ואף בשל הוצאת לשון הרע נגדה, היא נאלצה לעבור מנצרת עילית לנתניה. כמו כן טוענת, כי נגרמו לה הוצאות בגין ייצוגה המשפטי. לטענת התובעת, על הנתבעת לפצותה בגין נזקיה אשר נגרמו בשל הוצאת לשון, הפרת חובות חקוקות, עוולת הרשלנות ועוולת שקר מפגיע.

9. לטענת הנתבעת, דין התביעה להידחות. לטענתה, ההצעה לקבל תלושי השכר מזויפים הגיעה מהתובעת והתלושים נמסרו לה באמצעותה. לטענתה, עדותה במשטרה הייתה עדות אמת, אשר ניתנה בתום לב ושיקפה את האירועים לגביהם נחקרה. הנתבעת טוענת, כי כתב האישום אשר הוגש נגד התובעת הוגש מאחר והגורמים הרלוונטיים סברו, כי נמצאות בתיק ראיות לכאורה להרשעת התובעת בעבירות אשר יוחסו לה.

10. באשר להודאתו במשטרה של חנוך טוענת הנתבעת, כי עסקינן בהודאה שקרית וכי הדבר עולה מלשון ההודעה עצמה. לטענתה, אין ליישם במקרה בו עסקינן את החריג של אמרת נפטר בניגוד לאינטרס הממוני.

11. הנתבעת מכחישה טענת התובעת באשר לפיטוריה בתקופה הרלוונטית. לטענתה, לאור מנהג החברה להנפיק תלושי שכר פיקטיביים, לא מן הנמנע, כי אף פיטורי התובעת היו פיקטיביים וכי למעשה היא הייתה במשרד בתקופה הרלוונטית.

12. עוד טוענת הנתבעת, כי ההליך אשר הוגש נגד התובעת בוטל מסיבה טכנית מבלי שנוהל לגופו וזאת בשל פטירת חנוך וחוסר היכולת להכריע מעל לכל ספק בין הגרסאות השונות.

13. הנתבעת מכחישה את נזקיה הנטענים של התובעת וקשר סיבתי בינם לבין פעולותיה. לטענתה, היא לא הכפישה את התובעת ובגרסתה במשטרה מסרה פרטים אמיתיים. עוד טוענת, כי הגשת תלונה במשטרה ו/או מתן עדות במשטרה אינן עילות לטענת הוצאת לשון הרע ועומדת לה הגנת תום הלב שבסעיף 15 לחוק. לטענת הנתבעת, המידע נמסר בתום לב מוחלט ונמסר לרשות המוסמכת. לטענתה, לא ביצעה כלפי התובעת עוולה כלשהי ולא הפרה חובה חקוקה.

הראיות

14. התובעת והנתבעת הגישו תצהירי עדות ראשית ונחקרו על האמור בתצהיריהן. בנוסף, העיד מר יעקב ארז- אוזנה באשר לבדיקת הפוליגרף אשר עברה התובעת. הצדדים הגישו ראיות בכתב וסיכמו טענותיהם בכתב.

דיון ומסקנות

15. אין מחלוקת, שהנתבעת מסרה למוסד לביטוח לאומי תלושי שכר מזויפים במסגרת תביעתה לדמי לידה וכי בעקבות המעשה האמור והחקירה שנפתחה, מסרה הנתבעת הודעה במשטרה לפיה  התובעת היא שמסרה לה את תלושי השכר המזויפים. הצדדים חלוקים בשאלה, האם הודעתה האמורה של הנתבעת במשטרה מהווה לשון הרע. ככל שייקבע, כי עסקינן בפרסום לשון הרע חלוקים הצדדים בשאלה, האם עומדות לנתבעת ההגנות המפורטות בחוק. כמו כן, נתגלעה מחלוקת בין הצדדים באשר לנזקיה הנטענים של התובעת.